חופרי המרכז בע"מ נ' מועצה מקומית מטה יהודה ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן שהוגשה ע"י הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת", "האגודה").

יוער, כי הנתבעת 1 הגישה ביום 11/11/12 בקשה למחיקת כותרת, לסילוק התביעה בהעדר יריבות והעדר עילה ולחילופין, למתן רשות להתגונן. בבקשת הנתבעת 1 נקבע דיון במעמד הצדדים, דיון אשר לא ניתן היה לקיימו לנוכח התנהלותו של ב"כ המשיבה ואשר נאלצתי לדחותו. מאחר שעסקינן בבקשות נפרדות ובטיעונים שונים של שני הנתבעים, כאשר הבקשה שבפני הינה למתן רשות להתגונן (שלא כבקשת הנתבעת 1 אשר כרכה בבקשתה בקשות חלופיות), הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן החלטה בבקשה שבפני על יסוד הכתב, בהתאם להוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

טענות המבקשת:

אליבא דמבקשת, עסקינן בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב קיצוני, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, בבחינת "טקטיקת תקיפה".

כנטען בתצהירו של מר בוהדנה, חבר האגודה, הרקע לתביעה הינו מכרז שפורסם במסגרת פרויקט להרחבת מושב צלפון. חברת "מקורות שליטה" (להלן: "הקבלן הראשי"), זכתה במכרז והתקשרה עם קבלני משנה, לרבות עם המשיבה, לביצוע העבודות בפועל. לפרויקט נקבע תקציב קשיח, על יסוד ההצעות שהוגשו ע"י הקבלן הראשי וקבלני המשנה, כאשר חל איסור לחרוג מהמחירים והאומדנים אשר ניתנו לכל תחום מהעבודות שהיו אמורות להתבצע בשטח.

הלכה למעשה, הקבלן הראשי היה מגיש חשבונות בגין ביצוע עבודות למבקשת. החשבונות היו עוברים בדיקת בקר (להלן: "המפקח") ו"בקר על" ממשרד הפיקוח מטעם הנתבעת 1 (להלן: "המועצה"), חברת י.ד. ירדן. קרי, לא ניתן היה לשלם לקבלן הראשי, מבלי לקבל אישור בדיקה ובקרה לביצועם התקין של העבודות מטעם משרד הפיקוח וההנדסה של הקבלן הראשי ומשרד הפיקוח של המועצה.

בעקבות בחירות שהתקיימו בשנת 2010, מינו חברי הועד החדשים מתאם מקשר (פרויקטור) לבדיקת התנהלות העבודות בהרחבה, וזאת בשל ליקויים רבים אשר התגלו בביצוע העבודות, ליקויים אשר בסיסם בהתנהלות המגיעה לכדי מעשים פליליים לכאורה של גורמים מסוימים אשר לקחו חלק פעיל בהתקשרות הן עם הקבלן הראשי והן עם קבלני המשנה. המעשים הללו נבדקים ונחקרים כיום, כאשר חוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות החל אף הוא לבצע חקירה בנדון.

כבר בתחילת עבודת חברי הוועד, התגלו בעיות רבות ובכלל זה, העובדה כי הקבלן הראשי נכנס להליכי חדלות פרעון וקבלני המשנה, לרבות המשיבה, הפסיקו את עבודתם בטענה שהקבלן הראשי חייב להם כספים. לטענת האגודה, על מנת לעמוד בחובתה להקטנת נזקיה, הוחלט להמשיך בביצוע העבודות בהרחבה, תוך תשלום לקבלני המשנה. בפועל ובמספר לא מבוטל של מקרים, שילמה המבקשת תשלומים כפולים (הן לקבלן הראשי והן לקבלני המשנה במישרין). לצורך ניהול המו"מ עם קבלני המשנה מינו חברי ועד האגודה שני נציגים מטעמם. לאחר מו"מ מתיש סוכמו הדברים והעבודות בהרחבה החלו, תוך שהמועצה מודעת לסיכומים אשר היה בהם כדי לסייע למשתכני ההרחבה לקבל את היתרי הבניה המיוחלים ולהתחיל בבניית ביתם.

אליבא דמבקשת, תמוה שלמרות שהקבלן הראשי קיבל את מרבית הכספים בגין ההרחבה, המשיבה וקבלני המשנה אחרים לא פעלו לגביית הכספים מהקבלן הראשי, ככל שחב הקבלן הראשי כספים כאמור. האגודה העלתה חשד, אשר לטענתה מבוסס לכאורה, על פיו המשיבה מקיימת קשרים עסקיים עם הקבלן הראשי ובנסיבות אלה, לא ברור האם אכן לא שולמו למשיבה הכספים הנטענים, או שמא המשיבה והקבלן הראשי עשו יד אחת לצורך גבייה כפולה של תשלומים וחלוקתם ביניהם בסופו של יום.

בכל הנוגע להסכם שבבסיס התביעה נטען, כי בתום מו"מ שניהלו הצדדים סוכם, כי האגודה תשלם למשיבה סך כולל של 650,000 ₪, לכיסוי כלל חובות הקבלן הראשי כלפי המשיבה, כאשר תשלום זה כולל ביצוע סופי ומושלם של כל קירות הפיתוח, והמשיבה תתחיל בביצוע העבודות עד לסיומם הכולל של עבודות הפיתוח. תנאי בלתו אין היה, כי כל חשבון שהגישה המשיבה, יועבר לאישור מפקח העל במועצה ולאחר האישור, ישולמו הסכומים על פי התנאים שסוכמו בישיבה מיום 23/05/12.

אליבא במבקשת, בפועל, העבודות שביצעה המשיבה בוצעו בצורה רשלנית, לא עפ"י התכניות ובאופן בו התוצאה הסופית שהתקבלה הייתה כי החשבונות שהגישה המשיבה לא אושרו, ובצדק. המבקשת הוסיפה וטענה, כי עסקינן בכספי ציבור ומכאן, החשיבות בבקרה ובניהול הכספים. המשיבה, לטענת המבקשת, נהגה בדרך של שיטה ממש להגיש חשבונות כפולים, תוך הגדלת הכמויות באופן מלאכותי, ביצוע עבודות באופן לקוי, הפסקת העבודה, אי עמידה בלוחות זמנים וגרירת עיכובים קשים ונזקים בלתי הפיכים למשתכנים. לשם המחשה, המשיבה הגישה שני חשבונות לתשלום ע"ס כ- 610,000 ₪, כשהיא מודעת לכך שאין היא זכאית לתשלום נוסף, הן מאחר שאותו סעיף לתשלום שולם במלואו והן בהינתן ובסיכום שנחתם בין הצדדים, הסכימה המשיבה כי הסכום ששולם לה מכסה את כל חובות הקבלן הראשי כלפי המשיבה ולמשיבה לא יהיו טענות מכל סוג שהוא כלפי האגודה. קרי- הסכום שהתחייבה המבקשת לשלם למשיבה, כיסה את כל חובותיו של הקבלן הראשי כלפי המשיבה, והמשיבה התחייבה בסכום זה להשלים את כל עבודות הפיתוח של שלב א' ושלב ב', כולל תיקונים.

כנטען בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה, את העבודות ביצעה המשיבה בצורה רשלנית ובלתי מקצועית, עובדה שחייבה את המבקשת לבצע תיקונים ואף סיכנה את הציבור והיוותה מפגע בטיחותי. קירות תמך כמו גם קירות הפיתוח אשר המשיבה התחייבה לבצע ולסיים, בוצעו בצורה לקויה ונדרש היה לתקן קירות שנפלו וקרסו, תיקון שלמרבה הצער לא תוקן ע"י המשיבה עד היום. המבקשת הבהירה, כי עבור קירות התמך והפיתוח קיבלה המשיבה תמורה מלאה. גם באשר לקווי הביוב הועלו ע"י המבקשת טענות באשר לטיב הביצוע ע"י המשיבה. לטענתה, הנחת צנרת הביוב נעשתה בצורה לא נכונה, ללא מילוי וריפוד צנרת, תוך הנחת קווים לא ישרים. במקרים רבים נחפרו קווי הביוב שלוש פעמים לצורך תיקונם.

הוא הדין בנוגע לאספלט. כנטען, עקב ביצוע לקוי של עבודות התשתית לביצוע עבודות אספלט, נצרך 20% יותר אספלט, דבר שגרם לחריגה בתקציב המבקשת לביצוע העבודות. רשלנות המשיבה גרמה לשקיעות ולמצב בו נדרשה כמות כפולה ומכופלת של אספלט בשל חללים גדולים שנותרו לרוחב הכבישים, ללא ישור נכון והידוק עפ"י התקן הנדרש, מבלי שבוצעו בדיקות למצעים ע"י מכון מוסמך לאישור תקינות הידוק לפני אספלט בקטעים רבים ולאחר תיקון צנרת הביוב.

האגודה ציינה, כי בכוונתה להגיש תביעה שכנגד, לאחר שייבדקו כלל העבודות ויתגבשו כלל הנזקים. כנטען בתצהיר שהוגש, בנקודת זמן זו קיימת למבקשת זכות קיזוז בסך כ- 257,000 ₪ - סך עלות העבודות שעל המשיבה לבצע על חשבונה ויבוצעו ע"י המבקשת (בהתאם לפירוט שהוצג בסעיפים 62-64 לתצהיר). כמו כן, סך עלות העבודות שביצעה המבקשת על חשבונה והנאמד בכ- 334,110 ₪, חיובים נוספים ברי קיזוז.

למרות האמור ולפנים משורת הדין ועל מנת להביא לסיום העבודות, שילמה המבקשת למשיבה סכום של כ- 353,000 ₪, כאשר מסך כל החשבונות שהוגשו ע"י המשיבה, אישר בקר העל של המועצה, סך של 130,000 ₪.

בתום התצהיר רוכזו טענות המבקשת כדלקמן: "...המשיבה הפרה את ההסכמות שהיו בינה לבין המשיבה ברגל גסה, זאת ועוד העבודות אשר בוצעו ע"י המשיבה בוצעו ברשלנות ובחוסר מקצועיות והמבקשת נאלצה לשוב עליה(ן) ותצטרך לסיימ(ן), המשיבה לא סיימה את העבודות עליהן התחייבה, המשיבה קבלה תמורה כפולה ומכופלת ממה שאמורה היתה לקבל כאשר את התמורה לכספים שקבלה לא נתנה המשיבה ובבחינת העדר תמורה חלקי ו/או בנסיבות העניין העדר תמורה מלא, המשיבה נותרה חייבת למבקשת כספים אותם מקזזת המבקשת כדין" (סעיף 77 לתצהיר).

דיון:

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת את שלהלן:

"בית משפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".